מודוסים הם סולמות דיאטונים שמקורם ביוון העתיקה ושמם נלקח מתוך התרבות היוונית העתיקה.

השימוש הנפוץ של המודוסים היה בתקופת ימי הביניים והרנסנס (מאה 13-14) והמוסיקה שנכתבת במודוסים נקראת מוסיקה מודאלית.

המודוסים הטבעיים בנויים על 7 צלילי היסוד, ללא אף סימן היתק.

1) דו עד דו, מודוס דו יוני. (מג׳ור)

2) רה עד רה, מודוס רה דורי.

3) מי עד מי, מודוס מי פריגי.

4) פה עד פה, מודוס פה לידי.

5) סול עד סול, מודוס סול מיקסולידי.

6) לה עד לה, מודוס לה איאולי. (מינור)

7) סי עד סי, מודוס סי לוקרי.

המודוסים נחלקים לשני סוגים:

מודוסים מעין מג׳וריים בעלי טרצה גדולה – יוני, לידי, מיקסולידי.

מודוסים מעין מינוריים בעלי טרמה קטנה – דורי, פריגי, איאולי, לוקרי.

אם רוצים לבנות את אחד מהמודוסים לא בצורה הטבעית שלו צריך להוסיף סימני היתק (או להוריד), את זה ניתן לעשות אל מול המקבילה הסולמית שלו.

במודוס דורי, יש לנו דרגה VI מוגבהת לעומת המקבילה שלו במינור הטבעי. כך שאם אני רוצה לבנות את מודוס פה דורי, המקבילה שלו היא פה מינור טבעי רק שאני מגביה את דרגה VI בחצי טון. 
אם פה מינור טבעי הוא פה, סול, להb, סיb, דו, רהb, מיb, פה. אז בשביל פה דורי אני לוקח את דרגה VI שהיא רהb ומגביה בחצי טון אל רה, לכן פה דורי יהיה פה, סול, להb, סיb, דו, רה, מיb, פה. 
ישנה דרך קצרה יותר להגיע לזה, אם מדובר בדיאזים צריך להוסיף דיאז אחד על פי סדר הדיאזים. אם מדובר בבמולים יש להחסיר במול אחרון מסדר הבמולים.

במודוס פריגי יש דרגה II מונמכת בהשוואה למקבילה המינור טבעית שלו. (מוריד דיאז אחרון או מוסיף במול לפי הסדר)

במודוס לידי יש דרגה IV מוגבהת בהשוואה למקבילה המג׳ור שלו. (מה שאומר להוריד דיאז אחרון מסדר הדיאזים או להוסיף במול על פי סדר הבמולים)

במודוס מיקסולידי יש דרגה VII מונמכת בהשוואה למקבילה המג׳ור שלו. (מוריד דיאז אחרון או מוסיף במול לפי הסדר)

במודוס לוקרי יש דרגות II, V מונמכות בהשוואה למקבילה המינור טבעי שלו. (מה שאומר להוריד 2 דיאזים אחרונים מסדר הדיאזים או להוסיף 2 במולים על פי סדר הבמולים. חוץ ממודוס מי לוקרי שם מורידים דיאז אחרון ומוסיפים במול לפי הסדר)